נשימה תקינה – מדריך לרעבים לאוויר

האם אתם חווים קוצר נשימה ותחושת רעב לאוויר? כזו שגורמת לכם לרצות לקחת את הנשימה הגדולה האחת שתשחרר אתכם מתחושת המחסור – אבל היא "לא עובדת". האוויר לא מגיע לאן שרציתם, לכאורה נתקע באמצע הדרך. אז אתם מנסים שוב, וגם זה לא מספיק טוב, וככל שאתם חוזרים על התסריט – המצב מחריף. לחילופין – פיהוקים, אולי זה יעזור? מדי פעם זה אכן עוזר, אבל הרצון לנשימות הגדולות האלו לא חולף באמת. אתם מוצאים עצמכם נושמים נשימות עמוקות בתכיפות, נוטים לפהק וכל עירוב של השניים. 

בדיקות רפואיות שעשיתם עד כה לבדוק את המקור לקוצר נשימה נמצאו תקינות לחלוטין לשמחת כולם. החמצן בדם 98%-100%, כל בדיקות הדם, צילום ריאות, תפקודי ריאות, אק"ג, אקו לב, בדיקת מאמץ – הכל תקין, והסבל נמשך. 

הנשימה, שתמיד הייתה שם אבל לא ידעתם עליה כלום, פתאום נוכחת. עכשיו שאתם חווים קשיי נשימה, כל היום עסוקים בה. איך אני נושם עכשיו? איך ארגיש בהמשך היום, עם או בלי קוצר נשימה? מה יכולה להיות הסיבה לכל זה, אם הכל תקין לאחר שנבדקו הגורמים העיקריים – הריאות והלב. אז מה יש לי?

סיכום המצב והאבחנה בשלב זה נוטה לכיוון חרדה ובהתאם הטיפול המוצע הוא תרופות הרגעה והפניה לטיפול פסיכולוגי / רגשי. זוהי בהחלט אפשרות, אבל יש עוד אופציה שכדאי לבדוק: ייתכן שהנשימה עצמה היא הגורם, ולכן גם האמצעי לתיקון. 

מה נדרש לנשימה תקינה?

על מנת שתהיה לנו נשימה נכונה דרושה מערכת תקינה להפקת חמצן, ומערכת תקינה לניהול תנועת האוויר:

  1. דרכי נשימה המאפשרים מעבר נוח של האוויר, שאינן חסומים על ידי דלקתיות או התכווצות כמו למשל באסטמה
  2. פעילות תקינה של המרכז הנשימתי שנמצא בגזע המוח ואחראי על כמות האוויר שעוברת בדרכי הנשימה בכל דקה. 

כן, הכמות קובעת

נפח האוויר הדרוש לנשימה תקינה במנוחה הוא מספר ידוע של כ-6 ליטר אוויר בדקה. בנפח נשימה זה יש איזון אופטימלי בין חמצן לפחמן דו-חמצני. החמצן המופק באמצעות הנשימה משמש ליצירת אנרגיה בדומה לבעירה, דומה אבל שונה. בעירה – ככל שמספקים לה יותר חמצן תפיק יותר חום (אנרגיה). אבל בנשימה – נדרש איזון. נדרשת כמות מתאימה של חמצן ונוכחות מספקת של פחמן דו-חמצני.
על פי אפקט בוהר (Bohr Effect’ 1904), תאים ורקמות מקבלים את החמצן מהדם כתלות דווקא ברמות פחמן דו -חמצני. מחסור ממנו משאיר יותר חמצן בדם במקום להעבירו לתאים ולאיברי הגוף. מעבר לרמת סף מסוימת התוצאה היא קוצר נשימה

לכן, אם אומרים לכם ש"הכל בא מהראש" זה גם יכול להיות נכון גם כשמדובר בסטיה בפעילות של המרכז הנשימתי. והחדשות הטובות הן שתרגול נשימתי מתאים יכול להחזיר את הפעילות הזו לתקינות.

בתנאים האלו, כשכל הבדיקות תקינות – כנראה שזה באמת "בא מהראש", ואם נדייק – מהמרכז הנשימתי הנמצא בגזע המוח ואחראי לניהול הנשימה. 

איך תדעו שזו הסיבה לקוצר נשימה? 

קוצר נשימה פתאומי או קשה דורש בירור מיידי ויש לפנות לחדר מיון. במקרים אחרים יש לבצע את הבדיקות הרפואיות בהתאם להחלטת גורם רפואי.
לאחר שנשללו גורמים אורגניים ובעיות רפואיות, הנה כמה שאלות לגבי הנשימה:

  1. האם הנשימה היא נשימת פה? ביום, בלילה, רק בנשיפה? רמז – נחירותאף סתום
  2. האם הנשימה מהירה?
  3. האם הנשימה היא נשימת חזה בעיקר?
  4. האם פעילות גופנית מיטיבה את המצב באופן זמני?
  5. האם הקושי מתחיל מיד (ממש מיד) עם היקיצה, או מתפתח בהמשך היום?
  6. ועוד רמז: קוצר נשימה סטורציה תקינההאם רמת החמצן בדם (סטורציה) בזמן שאתם חווים קוצר נשימה היא תקינה? 

מה אפשר לעשות? עזרה ראשונה

אם הגעתם עד כאן במאמר זה, ייתכן שהנשימה שלכם פשוט "לא מכוונת", וייתכן שהיא מתנהלת כמו במצבי חרדה – עם או בלי חרדה.

מספר דברים פשוטים לעזרה ראשונה:

נשימת אף – בשאיפה וגם בנשיפה. לאט ובהדרגה האריכו את משך הזמן ביממה. חשוב: לאט ובהדרגה.
ברגעי אי נוחות – האטו את קצב הנשימה (נשימת אף) והאריכו את הנשיפה.
הליכה בשגרה קבועה, בנשימת אף נוחה.