פריחת האביב, שפעת החורף, קורונה, אובך, זיהום אוויר – כולם מסכנים את דרכי הנשימה. החדשות הטובות: אפשר להשאיר אותם בחוץ, אם רק ניתן לאף הזדמנות.
האף הוא הראשון לפגוש את האוויר שיגיע לריאות, מיקום אסטרטגי כדי לשמש קו הגנה. הגנה מפני זיהום אוויר (למשל אובך, אלרגנים), חיידקים, וירוסים (מניעת מחלות שבחלקו יגרמו לקשיי נשימה) ועוד. האף הוא אכן כזה – מגן על מערכת הנשימה העדינה מפני המזהמים שבאוויר: יש לו לאף מספר תפקידים – לסנן, להתאים טמפרטורה (לחמם), ולהוסיף לחות לאוויר בדרך לריאות. לשם כך יש לו מערכת מורכבת הלא הן קונכיות האף, ואת הגז חנקן חמצני הנוצר בו.
סינון ותיאום טמפרטורה ולחות
בכל אחד מהנחיריים מצויות קונכיות. אלו הן בליטות, עצמות קטנות המכוסות ברקמה הרירית. המבנה הפנימי שלהן מגדיל את שטח הפנים של הרירית באף וגורם לאוויר לזרום בתוכן בתנועת מערבולת. כך הופך קצב מעבר האוויר אל הריאות איטי יותר ומשך השהיה שלו באף ארוך יותר.
היתרון – מגע ממושך עם הרירית וכלי הדם להתאמת טמפרטורה, לחלוח האוויר והסינון כפי שמיד יתואר. יתרון נוסף לזרימת האוויר האיטית בנשימה דרך האף הוא הזמן הנוסף שיש לריאות להתרחב ולכן להעביר לדם יותר חמצן מהאוויר.
מערכת הנשימה מכוסה ברירית, קרום רירי עם שערות קטנות הנקראות סיליה Cilia מצפות אותו. הריר לוכד חלקיקי אבק, חיידקים, וירוסים ומזהמים אחרים, והסיליה נמצאת בתנועה מתמדת ומסיעה את הריר עם החלקיקים שנלכדו בו אל החלק האחורי של הגרון ומשם בבליעה החוצה ממערכת הנשימה.
כאשר יש פגיעה במנגנון זה הרקמה המכסה את הקונכיות מתעבה, תופסת יותר מקום בחלל האף ואז מעבר האוויר הופך לצר יותר. התוצאה – אף סתום וקשיי נשימה.
כאשר האף הסתום מאלץ לעבור לנשימה דרך הפה האוויר מגיע ישירות לריאות כשהוא לא מסונן, יבש, ובטמפרטורה לא מתאימה – קר יותר. אלרגנים, חיידקים, וירוסים וחלקיקי זיהום אוויר שעוקפים את מנגנון הסינון עלולים להזיק לריאות, האוויר הקר גורם לדרכי הנשימה להתכווץ, היובש מעבה את הריר. כל אלו ביחד עלולים לגרום לקשיי נשימה – ליחה, שיעול, גירוי של דרכי נשימה. במיוחד עבור חולי אסטמה עלול לגרום קוצר נשימה או להיות טריגר להתלקחות של התקף אסטמה.
נשימת פה מעורבת מאוד גם באסטמה של מאמץ. בהשוואה בין נשימת אף או פה בזמן פעילות נמצא כי בשמירה על נשימת אף התכווצות הסימפונות שעלולה לגרום לקוצר נשימה ולקשיי נשימה אחרים נמנעה או הופחתה משמעותית.
נשימת פה בשינה מגבירה את הסיכויים לפתח הפרעות נשימה בשינה. הפרעות נשימה בשינה אצל ילדים מעלה את הסיכון לפתח בעיות התנהגות כמו הפרעות קשב, חרדה, דיכאון, ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית בגלל ירידה באספקת חמצן.
גז חנקן חמצני
מנגנון הגנה חשוב אחר המצוי באף הוא הגז חנקן חמצני.
בשנת 1998, שלושה מדענים אמריקאים זכו בפרס נובל על תגליותיהם בנוגע לחנקן חמצני כמולקולת איתות במערכת הלב וכלי הדם. גז זה קיים ונוצר גם בחלל האף ובסינוסים והנשימה האיטית יחסית דרך האף מאפשרת ערבוב שלו עם האוויר בדרך אל הריאות. לחנקן החמצני תכונות רבות, ביניהן הוא מרחיב כלי דם וסימפונות ומאפשר ספיגה משופרת של חמצן דרך הריאות אל הדם.
אבל, בהיותו אנטי פטרייתי, ואנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי, הוא עושה את הגוף עמיד יותר למחלות.
האם יש לזה יישום בתחום המלחמה בנגיף הקורונה?
על פי מחקר מזמן מגפת הקורונה הקודמת, SARS CoV, על פי ממצאי מבחינה בתקופה זו, החנקן החמצני מעכב את שכפול וירוס ה- SARS CoV. רמות גבוהות יותר של הגז הייתה השפעה גדולה יותר.
באותה התקופה, בין השנים 2003-2002 , גם נבדק חנקן חמצני בשאיפה בשישה חולי סארס והביא לשיפור בתופעות – ירידה ביתר לחץ דם ריאתי, שיפור רמת חמצן בעורקים והפחית את התפשטות וצפיפות תסנין הריאה.
שני מנגנונים אלו שבאף מאפשרים להזרים לריאות רק אוויר המתאים להם – מסונן ומתואם טמפרטורה ולחות, מועשר בחנקן חמצני ובקצב איטי המשפר את ספיגת החמצן בדם.
ללא ספק – האף הוא איבר חיוני, מופלא וראוי להערכה ולשימוש, כי הפה הוא לא איבר נשימה.
שאלה אישית: איך הנשימה שלך, מהאף או מהפה?
לשמחתנו, נשימה היא פעולה אוטומטית, כל עוד לא מתעוררים קשיים כמו קשיי נשימה או הקשרים אחרים, היא לא מודעת. כדי לענות על השאלה הזו נדרשת מודעות לנשימה, ולפעמים זה לא פשוט.
הנה מספר סימנים:
- פה יבש בבוקר – כאשר הפה פתוח בלילה, חלל הפה מתייבש, כולו – הגרון, הלשון, החניכיים. הרוק מגן מפני הצטברות חיידקים ומעלה את רגישות החניכיים לדלקות, את השיניים לחורים וגם ריח רע מהפה.
- עקבות רוק ורטיבות על הכרית בבוקר.
- נחירות – נשימה דרך הפה מעלה את ההסתברות לנחירות ולפגיעה באיכות השינה.
- במשך היום – נטיה להחזיק עט או עצם אחר בפה.
לסיכום
האף הוא איבר מופלא, מצויד כהלכה לשמש איבר הנשימה הבלעדי. הפה – מעקף אפשרי שלא תורם דבר לנשימה אלא את האוויר, וזה ממש לא מספיק.