נשימה תקינה: מדריך מעשי לרעבים לאוויר ולשקט פנימי

תוכן עניינים

האם אתם חווים קוצר נשימה או תחושת רעב לאוויר למרות שהכול רפואית תקין? תחושת הצורך ב”נשימה גדולה“ שתשחרר את המחנק, אך היא לא משחררת באמת. האוויר כאילו נתקע בדרך, לא מגיע עד הסוף לריאות. אז אתם מנסים שוב, וגם זה לא מספיק טוב, וככל שאתם חוזרים על התסריט – המצב מחריף. לחילופין – פיהוקים, אולי זה יעזור? מדי פעם זה אכן עוזר, אבל הרצון לנשימות הגדולות האלו לא חולף באמת. אתם מוצאים עצמכם נושמים נשימות עמוקות בתכיפות, נוטים לפהק פיהוק תקוע וכל עירוב של השניים.

כל הבדיקות הרפואיות שביצעתם לבירור קוצר הנשימה יצאו תקינות לחלוטין. רמת החמצן (סטורציה) בדם תקינה 98%–100%, גם בדיקות הדם, הצילום ותפקודי הריאות. ועדיין, הסבל נמשך.

יש לכם נשימה תקינה, שתמיד פעלה ברקע, אך פתאום הפכה למרכז תשומת הלב. ברגע שמופיעים קשיי נשימה, היא הופכת לעיסוק מתמשך. איך אני נושם עכשיו? איך ארגיש בהמשך היום, עם או בלי קוצר נשימה? אם הריאות והלב תקינים, מה בכל זאת גורם לתחושת המחנק או לקושי בנשימה תקינה? אז מה יש לי?

בשלב זה לרוב האבחנה נוטה לכיוון חרדה נשימתית, והטיפול המוצע כולל תרופות הרגעה או תמיכה רגשית. זוהי בהחלט אפשרות, אך קיימת גם אפשרות אחרת: ייתכן שהנשימה עצמה היא הגורם וגם הפתרון.

מה דרוש לנשימה תקינה ובריאה?

על מנת שתהיה לנו נשימה נכונה דרושה מערכת תקינה להפקת חמצן, ומערכת תקינה לניהול תנועת האוויר:

  1. דרכי נשימה פתוחות מאפשרות מעבר אוויר חופשי, ללא חסימה או דלקת כמו באסטמה.
  2. פעילות תקינה של המרכז הנשימתי בגזע המוח, השולט בכמות האוויר הנכנסת והיוצאת בכל דקה.

כן, הכמות קובעת

נפח נשימה תקין במנוחה הוא כ‑6 ליטר אוויר בדקה. בנפח נשימה זה יש איזון אופטימלי בין חמצן לפחמן דו-חמצני. החמצן המופק באמצעות הנשימה משמש ליצירת אנרגיה בדומה לבעירה, דומה אבל שונה. בעירה – ככל שמספקים לה יותר חמצן תפיק יותר חום (אנרגיה). אבל בנשימה – נדרש איזון. נדרשת כמות מתאימה של חמצן ונוכחות מספקת של פחמן דו-חמצני.

על פי
אפקט בוהר (Bohr Effect’ 1904), מעבר החמצן לתאים תלוי ברמות פחמן דו‑חמצני. כלומר, תאים ורקמות מקבלים את החמצן מהדם כתלות דווקא ברמות פחמן דו -חמצני. מחסור ממנו משאיר יותר חמצן בדם במקום להעבירו לתאים ולאיברי הגוף. מחסור בפחמן דו‑חמצני גורם לגוף לחוות קוצר נשימה , אף על פי שהחמצן בדם תקין.

לכן לעיתים הביטוי "הכול בראש" מתייחס לשיבוש בפעילות המרכז הנשימתי במוח. והחדשות הטובות הן שתרגול נשימתי מתאים יכול להחזיר את הפעילות הזו לתקינות.

בתנאים האלו, כשכל הבדיקות תקינות – כנראה שזה באמת "בא מהראש", ואם נדייק – מהמרכז הנשימתי הנמצא בגזע המוח ואחראי לניהול הנשימה. 

איך תזהו שהנשימה שלכם יצאה מאיזון?

קוצר נשימה פתאומי או קשה דורש בירור מיידי ויש לפנות לחדר מיון. במקרים אחרים יש לבצע את הבדיקות הרפואיות בהתאם להחלטת גורם רפואי.
לאחר שנשללו גורמים אורגניים ובעיות רפואיות, הנה כמה שאלות לגבי הנשימה:

  1. האם הנשימה היא נשימת פה? ביום, בלילה, רק בנשיפה? רמז – נחירותאף סתום
  2. האם הנשימה מהירה?
  3. האם הנשימה היא נשימת חזה בעיקר?
  4. האם פעילות גופנית מיטיבה את המצב באופן זמני?
  5. האם הקושי מתחיל מיד (ממש מיד) עם היקיצה, או מתפתח בהמשך היום?
  6. ועוד רמז: קוצר נשימה סטורציה תקינההאם רמת החמצן בדם (סטורציה) בזמן שאתם חווים קוצר נשימה היא תקינה? 

מה אפשר לעשות? עזרה ראשונה

אם הגעתם עד כאן במאמר זה, ייתכן שהנשימה שלכם פשוט "לא מכוונת", וייתכן שהיא מתנהלת כמו במצבי חרדה – עם או בלי חרדה.

תרגילי עזרה ראשונה לנשימה תקינה:

נשמו דרך האף בלבד, בשאיפה ובנשיפה, והאריכו בהדרגה את הנשיפה. לאט ובהדרגה האריכו את משך הזמן ביממה. חשוב: לאט ובהדרגה.
ברגעי אי נוחות, האטו את קצב הנשימה ושמרו על נשיפה ארוכה יותר מהשאיפה.
הליכה יומיומית בקצב קבוע תוך שמירה על נשימת אף רגועה.

🧩 שאלות נפוצות (FAQ)

מה נחשבת נשימה תקינה?
נשימה תקינה היא נשימה שקטה, דרך האף, בקצב אחיד וללא מאמץ. היא שומרת על איזון בין חמצן לפחמן דו‑חמצני בגוף.

האם קוצר נשימה יכול לנבוע ממתח נפשי?
כן. מתח או חרדה יכולים להשפיע על המרכז הנשימתי במוח ולגרום לתחושת קוצר נשימה גם כשהכול תקין פיזית.

איך ניתן לאמן את הגוף לנשום נכון יותר?
באמצעות תרגול נשימה באף, האטת קצב הנשימה והקפדה על נשיפה ארוכה יותר מהשאיפה.

מתי יש לפנות לרופא?
אם קוצר הנשימה מופיע בפתאומיות, מחמיר במהירות או מלווה בכאב בחזה – יש לפנות מיידית לבדיקה רפואית.

מה ההבדל בין נשימה עמוקה לנשימה תקינה?
נשימה עמוקה מדי עלולה להפר את האיזון בין גזים בגוף, בעוד נשימה תקינה שומרת על קצב ונפח טבעיים.

מרגלית נועם

מרפאה בנשימה ומדריכה בכירה בשיטת בוטייקו, עם ניסיון קליני של למעלה מ־20 שנה. עוסקת ביישום טיפולי ומקצועי של שיטת בוטייקו מאז 2004, ומסמיכת מטפלים משנת 2016. מרגלית מתמחה בטיפול באסטמה ובהפרעות נשימה כרוניות, ומשלבת עבודה קלינית מעמיקה עם ידע מחקרי עדכני בתחום הנשימה. היא מחברת שותפה של הספר „החופש לנשום“, ונחשבת לאחת הדמויות המובילות בישראל בהטמעת שיטת בוטייקו בעבודה עם מבוגרים וילדים.