מחקרים על שיטת בוטייקו: מה ידוע כיום?
תשובה קצרה
שיטת בוטייקו נחקרה בעיקר בהקשר של אסתמה. מחקרים מסוימים מצאו שיפור בשליטה בתסמינים, באיכות החיים ובשימוש במשאפי הקלה אצל חלק מהמשתתפים. לעומת זאת, לא נמצא שיפור עקבי בתפקודי הריאה או במדדים הקשורים לדלקת בדרכי הנשימה.
לכן, הראיות הקיימות מציגות את שיטת בוטייקו כתרגול נשימתי שעשוי להשתלב לצד הטיפול הרפואי המקובל אצל חלק מהמטופלים, ולא כתחליף לתרופות, למעקב רפואי או לטיפול באסתמה.
למה בכלל חוקרים את שיטת בוטייקו?
כשאנחנו חושבים על נשימה, רובנו מניחים שמטרתה היא פשוט להכניס חמצן לגוף. אבל פיזיולוגיית הנשימה מורכבת הרבה יותר.
הנשימה משתתפת בוויסות חילוף הגזים, רמות הפחמן הדו-חמצני ופעילותה של מערכת העצבים. דפוס הנשימה עשוי להשתנות בעקבות מאמץ, מתח, מחלה, נשימת יתר או נשימה דרך הפה.
לכן חוקרים בוחנים לא רק תרופות חדשות, אלא גם התערבויות התנהגותיות שמטרתן לשנות את דפוס הנשימה.
שיטת בוטייקו היא אחת השיטות שנחקרו בהקשר זה. היא אינה מבוססת על הכנסת כמות גדולה יותר של אוויר לריאות, אלא על תרגול הדרגתי הכולל בין היתר נשימת אף, הפחתת נשימת יתר, האטת הנשימה ושיפור המודעות לדפוס הנשימתי.
השאלה המרכזית שהחוקרים מנסים לענות עליה היא:
האם שינוי בדפוס הנשימה יכול להשפיע על התסמינים, השליטה במחלה ואיכות החיים?
העמוד הזה מרכז את הידע שהצטבר עד היום. מטרתו אינה להוכיח שהשיטה מתאימה לכל אדם, אלא להציג את הממצאים, את המגבלות ואת השאלות שעדיין נותרו פתוחות.
האם שיטת בוטייקו יכולה לסייע לאנשים עם אסתמה?
אסתמה היא התחום שבו שיטת בוטייקו נחקרה יותר מאשר בכל מצב רפואי אחר.
במהלך השנים פורסמו מחקרים קליניים וסקירות שבדקו האם שינוי בדפוסי הנשימה יכול להשפיע על:
- השליטה באסתמה.
- תדירות התסמינים.
- איכות החיים.
- השימוש במשאפי הקלה.
- השימוש בסטרואידים בשאיפה.
- תפקודי הריאה.
- מדדים הקשורים לדלקת בדרכי הנשימה.
התמונה העולה מהמחקר אינה של "פתרון קסם". היא מציגה שיטת תרגול נשימתי שעשויה לסייע לחלק מהאנשים בניהול התסמינים, כאשר היא מתווספת לטיפול הרפואי המקובל.
חשוב להדגיש כי המחקרים אינם מציגים את שיטת בוטייקו כטיפול שמרפא אסתמה או כתחליף למשאפים ולתרופות.
מה בדיוק בדקו החוקרים?
המחקרים על שיטת בוטייקו אינם בוחנים תמיד את אותה שאלה.
חלקם בודקים האם המטופלים מרגישים פחות תסמינים. אחרים בוחנים את השימוש במשאפים, את איכות החיים או את תפקודי הריאה.
אלו מדדים שונים, ולכן גם המסקנות אינן תמיד זהות.
לדוגמה, אדם עשוי לדווח על שליטה טובה יותר בתסמינים או על שימוש מופחת במשאף הקלה, גם כאשר מדד כמו FEV₁ אינו משתנה באופן משמעותי.
משום כך, כאשר קוראים מחקר על בוטייקו חשוב לבדוק:
- מה הייתה מטרת המחקר?
- מי השתתף בו?
- כמה זמן נמשך התרגול?
- מול איזו התערבות נערכה ההשוואה?
- אילו תוצאות נמדדו?
- האם השינוי היה משמעותי מבחינה קלינית ולא רק סטטיסטית?
מה מצאו המחקרים הקליניים?
מחקר אקראי מבוקר שפורסם ב-Thorax בשנת 2003
אחד המחקרים המרכזיים בתחום פורסם בשנת 2003 בכתב העת Thorax.
החוקרים השוו בין תרגול בשיטת בוטייקו, תרגילי פראניאמה וקבוצת ביקורת בקרב מבוגרים עם אסתמה.
במחקר נבדקו בין היתר תסמינים, שימוש במשאפי הקלה ותפקודי ריאה.
בקרב הקבוצה שתרגלה בוטייקו נמצאה ירידה בשימוש במשאפי הקלה. לעומת זאת, לא נמצא שיפור משמעותי ועקבי במדדי תפקוד הריאה.
המחקר חיזק הבחנה חשובה שחזרה גם במחקרים מאוחרים יותר: שיפור אפשרי בתסמינים או בשימוש בתרופות אינו מחייב בהכרח שינוי מקביל בתפקודי הריאה.
לקריאת המחקר ב-PubMed
לקריאת הטקסט המלא ב-PMC
מחקר אקראי מבוקר שפורסם ב-Respiratory Medicine בשנת 2008
במחקר שנערך בקנדה נבדקה שיטת בוטייקו כתוספת לטיפול הרפואי הרגיל בקרב מבוגרים עם אסתמה.
המשתתפים חולקו לקבוצת בוטייקו ולקבוצת ביקורת שקיבלה הדרכה נשימתית אחרת.
לאחר שישה חודשים, שיעור גבוה יותר מהמשתתפים בקבוצת בוטייקו הצליח להפחית את מינון הסטרואידים בשאיפה. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במדדי תפקוד הריאה.
הפחתת הטיפול התרופתי במחקר נעשתה באמצעות תהליך מבוקר ובהתאם למצבם של המשתתפים. אין להסיק מכך שניתן להפחית משאפים באופן עצמאי בעקבות תרגול השיטה.
מחקר שפורסם ב-European Journal of Medical Research בשנת 2024
במחקר אקראי מבוקר נבדקה השפעת שיטת בוטייקו בקרב מבוגרים עם אסתמה שאינה נשלטת באופן מלא.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות תרגלו את השיטה במשך שלושה חודשים בנוסף לטיפול הרפואי הרגיל.
המחקר מצא שיפור במדד השליטה באסתמה ובחלק ממדדי תפקוד הריאה. החוקרים דיווחו גם על ירידה בשימוש במשאפי הקלה בקבוצת ההתערבות.
עם זאת, מספר המשתתפים היה מוגבל והמחקר נערך במסגרת אחת. לכן יש להתייחס לתוצאות כממצא חיובי שדורש חיזוק באמצעות מחקרים נוספים וגדולים יותר.
מה אפשר ללמוד מהמחקרים הקליניים יחד?
כאשר מסתכלים על המחקרים הקליניים במצטבר, אפשר לזהות כמה מגמות שחוזרות ביותר ממחקר אחד:
- חלק מהמשתתפים דיווחו על שיפור בשליטה באסתמה.
- במספר מחקרים נמצאה ירידה בשימוש במשאפי הקלה.
- בחלק מהמחקרים התאפשרה הפחתה מבוקרת של סטרואידים בשאיפה.
- נמצאו שיפורים מסוימים באיכות החיים.
- השיפור בתפקודי הריאה היה קטן יותר או לא עקבי.
במילים אחרות, תרגול נשימתי עשוי להשפיע על הדרך שבה חלק מהאנשים חווים ומנהלים את האסתמה, גם כאשר לא חל שינוי משמעותי בכל המדדים הפיזיולוגיים.
אין כיום בסיס מדעי לטעון ששיטת בוטייקו מרפאת אסתמה או מחליפה את הטיפול הרפואי המקובל.

האם שיטת בוטייקו נחקרה גם אצל ילדים?
כן, אך מספר המחקרים בילדים קטן יותר ממספר המחקרים במבוגרים.
אצל ילדים, ההשפעה של אסתמה אינה נמדדת רק באמצעות תפקודי ריאה. היא עשויה להשפיע גם על השינה, הפעילות הגופנית, הלימודים ואיכות החיים של הילד ושל משפחתו.
לכן מחקרים בילדים בוחנים שילוב של מדדים רפואיים ומדדים הקשורים לתפקוד בחיי היום-יום.
מחקר אקראי מבוקר שפורסם ב-PeerJ בשנת 2025
במחקר השתתפו ילדים בגילי 7 עד 12 שאובחנו עם אסתמה.
החוקרים השוו בין ילדים שקיבלו את הטיפול הרפואי המקובל לבין ילדים ששילבו בטיפול גם תרגול בשיטת בוטייקו.
בקרב הילדים ששילבו את התרגול נמצאו שיפורים במדדי השליטה באסתמה ובאיכות החיים. החוקרים בחנו גם היבטים כמו פעילות יום-יומית ואיכות השינה.
מסקנת החוקרים הייתה ששיטת בוטייקו עשויה לשמש תוספת לטיפול המקובל. הם לא הציגו אותה כתחליף לטיפול תרופתי.
גם כאן חשוב לזכור שמדובר במחקר יחיד. כדי לקבוע עד כמה התוצאות תקפות לאוכלוסיות שונות של ילדים נדרשים מחקרים נוספים, גדולים וארוכי טווח.
לקריאת המחקר ב-PubMed
לקריאת הטקסט המלא ב-PMC
מה אפשר ללמוד מהמחקרים בילדים?
המחקרים בילדים מצביעים על אפשרות לשיפור בשליטה בתסמינים ובאיכות החיים כאשר תרגול בוטייקו מתווסף לטיפול הרפואי המקובל.
עם זאת, מספר המחקרים עדיין קטן, שיטות המחקר אינן אחידות ולא כל המחקרים מצאו שיפור בכל המדדים.
לכן המסקנה הנכונה כיום היא שקיימים ממצאים ראשוניים חיוביים, אך עדיין אין ודאות גבוהה לגבי גודל ההשפעה או לגבי הילדים שעשויים להפיק מהתרגול את התועלת הגדולה ביותר.

מה אומרות הסקירות השיטתיות?
מחקר יחיד יכול להציג ממצא מעניין, אך סקירה שיטתית מנסה לבחון את התמונה הרחבה.
בסקירה שיטתית החוקרים מחפשים מחקרים לפי כללים שהוגדרו מראש, בוחנים את איכותם ומשווים בין התוצאות. כאשר המחקרים דומים מספיק, ניתן לעיתים לבצע גם מטא-אנליזה המשלבת את הנתונים בחישוב משותף.
עם זאת, גם סקירה שיטתית אינה חזקה יותר באופן אוטומטי מכל מחקר אחר. איכות המסקנות שלה תלויה באיכות המחקרים שנכללו בה ובמידת הדמיון ביניהם.
סקירת Cochrane על תרגילי נשימה ואסתמה
בשנת 2020 פורסמה סקירת Cochrane שבחנה תרגילי נשימה בקרב מבוגרים עם אסתמה.
בסקירה נכללו 22 מחקרים ובהם 2,880 משתתפים. המחקרים בחנו מספר סוגים של תרגילי נשימה, ולא רק את שיטת בוטייקו.
הסקירה מצאה כי תרגילי נשימה עשויים לתרום לשיפור באיכות החיים, בתסמינים הקשורים לנשימת יתר ובחלק ממדדי תפקוד הריאה.
עם זאת, החוקרים ציינו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין המחקרים מבחינת סוג התרגול, משך ההתערבות, קבוצות ההשוואה והמדדים שנבדקו.
רמת הוודאות של הראיות נעה בין בינונית לנמוכה מאוד, בהתאם לתוצאה שנבדקה. לכן החוקרים נמנעו ממסקנה גורפת בנוגע ליעילותה של שיטה מסוימת.
סקירה שיטתית עדכנית שפורסמה ב-F1000Research בשנת 2026
בשנת 2026 פורסמה סקירה שיטתית שבחנה תרגילי נשימה כטיפול משלים באסתמה של מבוגרים.
הסקירה לא עסקה רק בשיטת בוטייקו. מטרתה הייתה לבדוק האם תרגילי נשימה מובנים, הניתנים לצד הטיפול התרופתי המקובל, יכולים להשפיע על השליטה באסתמה, איכות החיים, תפקודי הריאה והשימוש בתרופות.
כיצד נערכה הסקירה?
החוקרים חיפשו מחקרים בחמישה מאגרי מידע:
- PubMed/MEDLINE.
- Cochrane Library.
- Scopus.
- Web of Science.
- PEDro.
בסקירה נכללו שישה מחקרים שפורסמו בין ינואר 2013 למרץ 2025 ובהם 1,098 מבוגרים עם אסתמה.
ארבעה מהמחקרים היו ניסויים אקראיים מבוקרים ושניים היו מחקרי התערבות ללא קבוצת ביקורת.
בשל ההבדלים בין המחקרים, החוקרים לא ביצעו מטא-אנליזה משותפת אלא הציגו סיכום מילולי של התוצאות.
מה מצאה הסקירה?
בכמה מהמחקרים נמצאו שיפורים במדדי השליטה באסתמה ובאיכות החיים.
מבין שיטות הנשימה שנבדקו, שיטת בוטייקו הציגה ממצאים חיוביים יחסית בנוגע לשליטה באסתמה ולהפחתת השימוש בתרופות.
הסקירה דיווחה על הפחתה של כ-20% בשימוש במשאפי הקלה ובסטרואידים בשאיפה במחקרים מסוימים שבחנו את השיטה, ללא הידרדרות בשליטה הקלינית.
אין פירוש הדבר שכל אדם המתרגל בוטייקו יוכל להפחית את הטיפול התרופתי בשיעור דומה. הנתון אינו אומדן משותף של כל המחקרים, והפחתת תרופות צריכה להתבצע רק בהנחיית הרופא המטפל.
מה לא השתנה באופן משמעותי?
הסקירה לא מצאה שינוי משמעותי ועקבי ב:
- FEV₁ ו-FVC.
- מדדי דלקת בדרכי הנשימה כמו FeNO.
- שיעור ההחמרות הקשות באסתמה.
החוקרים סיכמו כי תרגילי נשימה מובנים עשויים להיות תוספת בטוחה ובעלת פוטנציאל חיובי עבור מבוגרים שממשיכים לחוות תסמינים למרות טיפול תרופתי מותאם.
הם לא הציגו את התרגול כטיפול המשנה את התהליך הדלקתי העומד בבסיס האסתמה.
חשוב לציין כי המאמר פורסם בגרסתו הראשונה ב-F1000Research. הפלטפורמה מפרסמת מאמרים לפני השלמת ביקורת עמיתים פתוחה, ולכן נכון להתייחס לסקירה כמקור מדעי חדש שהליך ההערכה שלו עדיין עשוי להימשך.
לקריאת הסקירה ב-F1000Research
DOI: 10.12688/f1000research.180230.1
מה אומר דוח ההערכה של ממשלת אוסטרליה?
במסגרת Natural Therapies Review 2024 נערכה מטעם ממשלת אוסטרליה הערכה שיטתית של הראיות בנוגע לשיטת בוטייקו.
הדוח בחן את השיטה במספר מצבים רפואיים, ובהם אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, חרדה, יתר לחץ דם ושיקום לאחר ניתוח מעקפים.
מה נמצא לגבי אסתמה?
הדוח מצא ראיות ברמת ודאות נמוכה לכך ששיטת בוטייקו עשויה להפחית תסמיני אסתמה. מסקנה זו התבססה על שישה מחקרים שבהם השתתפו 339 מבוגרים וילדים.
לעומת זאת, רמת הוודאות הייתה נמוכה מאוד בנוגע להשפעה על:
- איכות החיים.
- מגבלות בפעילות.
- תפקודי הריאה.
- תפקוד רגשי ובריאות נפשית.
בנוסף, לא נמצאו נתונים מספקים כדי לקבוע כיצד השיטה משפיעה על דפוסי הנשימה או האוורור עצמם.
כלומר, ההערכה הרשמית לא קבעה שהשיטה חסרת השפעה. היא מצאה אפשרות להפחתה בתסמינים, אך הדגישה שרמת הוודאות ברוב התוצאות עדיין מוגבלת.
לקריאת דוח ההערכה של ממשלת אוסטרליה
מה אפשר ללמוד מכל המחקרים והסקירות יחד?
כאשר מסתכלים על כלל הראיות, מתקבלת תמונה מורכבת אך עקבית למדי:
- שיטת בוטייקו עשויה לסייע בהפחתת תסמיני אסתמה אצל חלק מהאנשים.
- קיימים מחקרים שמצאו שיפור בשליטה באסתמה.
- בחלק מהמחקרים נמצאה ירידה בשימוש במשאפי הקלה.
- נמצאה אפשרות להפחתה מבוקרת של סטרואידים בשאיפה בחלק מהמשתתפים.
- חלק מהמחקרים מצאו שיפור באיכות החיים.
- לא נמצא שיפור עקבי בתפקודי הריאה.
- לא נמצא בסיס מספק לקביעה שהשיטה משנה את הדלקת בדרכי הנשימה.
- איכות המחקרים אינה אחידה ורמת הוודאות של חלק מהממצאים נמוכה.
לכן התמונה המדויקת אינה מסתכמת באמירה "זה עובד" או "זה לא עובד".
המחקר מצביע על אפשרות ששיפור דפוסי הנשימה יסייע לחלק מהאנשים לנהל טוב יותר את תסמיני האסתמה. הוא אינו מצביע על ריפוי המחלה ואינו תומך בהפסקת טיפול רפואי.
האם שיטת בוטייקו נחקרה גם מעבר לאסתמה?
כן, אך היקף המחקר מחוץ לתחום האסתמה מצומצם יותר.
מחקרים מסוימים בחנו את השיטה או תרגילי נשימה המבוססים בחלקם על עקרונות דומים בתחומים כמו:
- חרדה ונשימת יתר.
- שיקום לאחר ניתוח מעקפים.
- יתר לחץ דם.
- מחלת ריאות חסימתית כרונית.
- הפרעה בתפקוד חצוצרת השמע.
ברוב התחומים האלה קיימים מחקרים מעטים, לעיתים עם מספר קטן של משתתפים. לכן נכון לראות בהם תחומי מחקר מתפתחים ולא מצבים שבהם קיימת הסכמה מדעית רחבה.
שיטת בוטייקו וחרדה
קיים קשר דו-כיווני בין נשימה לבין חרדה. מתח וחרדה עשויים לשנות את קצב הנשימה ואת עומקה, ואילו נשימת יתר עשויה להחמיר תחושות גופניות כמו סחרחורת, לחץ בחזה ודופק מהיר.
במחקר אקראי שפורסם בשנת 2022 השתתפו 41 אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת ודפוס של נשימת יתר.
קבוצת ההתערבות קיבלה טיפול תרופתי וייעוץ רגיל בשילוב תרגילי נשימה. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול תרופתי וייעוץ ללא תרגול הנשימה.
בשתי הקבוצות נרשמה ירידה במדדי החרדה. חלק מהמדדים נטו להשתפר יותר בקבוצת תרגילי הנשימה, אך ברוב מדדי החרדה לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.
לכן המחקר אינו מספק הוכחה חזקה לכך ששיטת בוטייקו מפחיתה חרדה בפני עצמה. הוא מצביע על אפשרות שתרגילי נשימה יוכלו להשתלב בטיפול רחב יותר, אך נדרשים מחקרים נוספים.
גם דוח ההערכה האוסטרלי קבע כי הראיות לגבי השפעת השיטה על חרדה אינן ודאיות.
שיקום לאחר ניתוחי לב
במחקר אקראי קטן שפורסם בשנת 2023 השתתפו 44 מטופלים שחוו חרדה ודיכאון לאחר ניתוח מעקפים.
החוקרים בחנו האם הוספת תרגול בוטייקו לשיקום הלב הראשוני משפיעה על חרדה, דיכאון ותחושת מסוגלות.
בקבוצה ששילבה את התרגול נמצאו שיפורים גדולים יותר במדדים שנבדקו בהשוואה לשיקום הרגיל בלבד.
עם זאת, המחקר כלל מספר קטן של משתתפים ונמשך זמן קצר. גם בדוח האוסטרלי סווגה הוודאות לגבי השפעת השיטה לאחר ניתוח מעקפים כנמוכה מאוד.
לכן מדובר בממצא ראשוני שמצדיק מחקר נוסף, ולא בראיה מספקת להמלצה רפואית רחבה.
מה עדיין לא יודעים?
למרות המחקרים שפורסמו, עדיין קיימות שאלות שאין עליהן תשובה חד-משמעית:
- מי צפוי להפיק את התועלת הגדולה ביותר מהתרגול?
- האם השיטה משפיעה באופן שונה על ילדים ומבוגרים?
- מהי תדירות התרגול המתאימה?
- כמה זמן נמשכת ההשפעה לאחר הפסקת התרגול?
- האם התוצאות תלויות בניסיון ובהכשרה של המדריך?
- האם תרגול דיגיטלי יעיל באותה מידה כמו הדרכה אישית?
- האם השיפור נובע מהפחתת נשימת יתר, מהרפיה, מהמודעות לנשימה או משילוב של כמה מנגנונים?
- האם ניתן לשחזר את התוצאות במחקרים גדולים וארוכי טווח?
בנוסף, קשה ליצור סמיות מלאה במחקרים על תרגול נשימתי. המשתתפים יודעים בדרך כלל איזו הדרכה קיבלו, והדבר עלול להשפיע על דיווחים סובייקטיביים כמו תחושת שיפור ואיכות החיים.
העובדה שנותרו שאלות פתוחות אינה מוכיחה שהשיטה אינה מועילה. היא מלמדת מה רמת הוודאות שאפשר לייחס לממצאים כיום.
מה אפשר לומר כיום על שיטת בוטייקו?
נכון להיום, שיטת בוטייקו היא אחת משיטות התרגול הנשימתי שנחקרו בהקשר של אסתמה.
קיימות ראיות לכך שהיא עשויה לסייע לחלק מהאנשים בהפחתת תסמינים, בשיפור השליטה באסתמה ובצמצום השימוש במשאפי הקלה. עם זאת, רמת הוודאות אינה אחידה, ולא נמצא שיפור עקבי בתפקודי הריאה או במדדים הקשורים לדלקת בדרכי הנשימה.
לכן נכון לראות בשיטת בוטייקו כלי משלים אפשרי לניהול אסתמה, לצד טיפול רפואי מותאם, ולא תחליף לאבחון, לתרופות או למעקב רפואי.
שאלות נפוצות על המחקר ושיטת בוטייקו
האם שיטת בוטייקו מבוססת על מחקרים?
כן. שיטת בוטייקו נבדקה במחקרים קליניים, בסקירות שיטתיות ובדוחות הערכת ראיות, בעיקר בקרב אנשים עם אסתמה.
עם זאת, לא כל המחקרים הגיעו לאותן מסקנות ואיכותם אינה אחידה. הממצאים החיוביים ביותר נוגעים להפחתת תסמינים, לשליטה באסתמה ולשימוש במשאפים אצל חלק מהמשתתפים. הראיות לגבי תפקודי הריאה ואיכות החיים פחות עקביות.
האם המחקרים מוכיחים ששיטת בוטייקו מרפאת אסתמה?
לא. אין כיום בסיס מדעי לטעון ששיטת בוטייקו מרפאת אסתמה או מטפלת בדלקת העומדת בבסיס המחלה.
המחקרים בוחנים את השיטה ככלי משלים שעשוי לסייע בניהול התסמינים לצד הטיפול הרפואי המקובל.
למה נמצא לפעמים שיפור בתסמינים אבל לא בתפקודי הריאה?
תפקודי ריאה כמו FEV₁ מודדים היבטים מסוימים של זרימת האוויר בריאות. הם אינם מודדים באופן מלא את תחושת קוצר הנשימה, איכות השינה, תדירות השימוש במשאף או יכולתו של האדם לנהל את התסמינים בחיי היום-יום.
לכן אדם עשוי לדווח על שיפור בשליטה באסתמה גם כאשר תוצאת בדיקת תפקודי הריאה אינה משתנה באופן משמעותי.
האם אפשר להפחית משאפים בעקבות תרגול בוטייקו?
אין להפחית או להפסיק טיפול תרופתי באופן עצמאי.
מחקרים מסוימים מצאו ירידה בשימוש במשאפי הקלה או אפשרות להפחתת סטרואידים בשאיפה. במחקרים אלה ההפחתה נעשתה בצורה מבוקרת ובהתאם למצב הרפואי של המשתתפים.
כל שינוי בתרופות לאסתמה צריך להתבצע רק בהתייעצות עם הרופא המטפל.
האם שיטת בוטייקו מתאימה לכל אדם?
לא בהכרח.
ההתאמה עשויה להיות תלויה בגיל, במצב הבריאותי, בחומרת האסתמה, בדפוס הנשימה וביכולת לתרגל באופן עקבי.
אנשים עם מחלת נשימה, מחלת לב או מצב רפואי אחר צריכים להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני תחילת תרגול נשימתי חדש.
סיכום
שיטת בוטייקו אינה מבוססת רק על אמונה או על עדויות אישיות. היא נבדקה במחקרים קליניים, בסקירות שיטתיות ובהערכות של גופים רשמיים.
הממצאים מצביעים על אפשרות לשיפור בתסמיני האסתמה, בשליטה במחלה ובשימוש במשאפים אצל חלק מהמשתתפים. לצד זאת, המחקר אינו מצביע על ריפוי אסתמה ולא מצא שיפור עקבי בתפקודי הריאה או במדדי הדלקת בדרכי הנשימה.
הדרך האחראית להבין את המחקר אינה לבחור רק את הממצאים החיוביים או רק את המגבלות. היא לבחון את שניהם יחד ולהבין מה המדע מאפשר לומר כיום, ומה עדיין דורש בדיקה נוספת.
כיצד נבחרו המקורות?
המקורות בעמוד נבחרו ממאגרי מידע רפואיים, כתבי עת מדעיים, סקירות שיטתיות ודוחות רשמיים.
בכל מקור נבדקו סוג המחקר, אוכלוסיית המחקר, מספר המשתתפים, התוצאות המרכזיות והמגבלות.
חלק מהמקורות עברו ביקורת עמיתים וחלקם, כמו הגרסה הראשונה של הסקירה מ-F1000Research, פורסמו במסגרת תהליך שבו ביקורת העמיתים מתבצעת לאחר הפרסום. מצב זה מצוין בעמוד כדי להציג את הראיות באופן שקוף ומאוזן.
מקורות
סקירות שיטתיות ודוחות מרכזיים
Cochrane. Breathing exercises for asthma.
https://www.cochrane.org/evidence/CD001277-breathing-exercises-asthma
Australian Government. Natural Therapies Review 2024: Buteyko evidence evaluation.
https://www.health.gov.au/resources/publications/natural-therapies-review-2024-buteyko-evidence-evaluation
Crespo-Lessmann A, Vélez-Segovia E, Paz L, Plaza V. (2026). Breathing exercises as adjunct therapy in adult asthma: a systematic review. F1000Research, 15:996.
https://doi.org/10.12688/f1000research.180230.1
מחקרים על אסתמה במבוגרים
Cooper S, et al. (2003). Effect of two breathing exercises, Buteyko and pranayama, in asthma: a randomised controlled trial. Thorax, 58(8), 674-679.
PubMed
PMC
Cowie RL, et al. (2008). A randomised controlled trial of the Buteyko technique as an adjunct to conventional management of asthma. Respiratory Medicine, 102(5), 726-732.
PubMed
Vagedes J, et al. (2024). Effect of Buteyko breathing technique on clinical and functional parameters in adult patients with asthma. European Journal of Medical Research.
PMC
מחקרים בילדים
Çelik H, Yuruk E. (2025). The effect of the Buteyko breathing technique on asthma control and quality of life in children with asthma aged 7-12 years: a randomized controlled study. PeerJ.
PubMed
PMC
מחקרים בתחומים נוספים
Maleki A, et al. (2022). Effect of breathing exercises on respiratory indices and anxiety level in individuals with generalized anxiety disorder: a randomized double-blind clinical trial. Journal of Physical Therapy Science.
PMC
Jain M, et al. (2023). Efficacy of Buteyko Breathing Technique on Anxiety, Depression and Self-Efficacy in Coronary Artery Bypass Graft Patients: A Randomised Clinical Trial. Journal of Clinical and Diagnostic Research, 17(1), YC11-YC14.
המאמר המלא

