הדרך לטפל במיסופוניה

הדרך לטפל במיסופוניה
לכל אחד מאתנו, כמעט, יש עוצמה מסוימת של צלילים (בדרך כלל חזקה מאד) שיכולה לגרום לנו לחוש אי נוחות ולהתרחק מאותו אלמנט שממנו יוצא הרעש. אולם, יש אחרים, הסובלים ממחלה של ממש, מתופעה בשם מיסופוניה, במסגרתה, כאשר הם נחשפים לצלילים מסוימים, וללא קשר לעוצמתם, בין היתר, הם מגיבים באופן שלילי, הן רגשי והן פיזי, מה שעשוי להשפיע על תפקודם ביום יום ואפילו על איכות החיים שלהם. מהן הסיבות לתופעה, ובעיקר – מה עושים כדי להתמודד איתה כהלכה? על כך ועוד, במאמר הבא.

אז, מהי בעצם מיסופוניה
המשמעות המילולית הקצרה למילה "מיסופוניה" היא "שנאה לרעש". המילה מיסו מבטאת "שנאה", ואילו המילה "פוניה" מבטאת צליל או רעש. בפועל, מדובר בהפרעה נוירופסיכיאטרית, הבאה לידי ביטוי בתגובות פיזיות ורגשיות קיצוניות למשמע צלילים או רעשים מסוימים. אותם צלילים או רעשים לא מוכרחים להיות חזקים בעוצמתם או מוזרים למדי. אלה יכולים להיות צלילים יומיומיים שכולנו רגילים לשמוע, כמו נשימה, לעיסה של מזון, בליעה, הקלדה במקלדת, זמזום ואפילו צחוק. צלילים אלה יכולים לגרום לטרדה של ממש, לאי נוחות ותגובה קיצונית של כעס במצבים מסוימים. אחרים יכולים לחוות תחושה של גועל ואף חרדה.


הגורמים לתופעה וכיצד היא באה לידי ביטוי
הגורמים למיסופוניה אינם ידועים לגמרי, אך על פי מחקרים שנעשו בתחום, נמצא כי ייתכן ומעורבים בכך שני גורמים: הן נוירולוגיים והן פסיכולוגיים. מבחינה נוירולוגית, ייתכן וקיימת בעיה הקשורה לעיבוד השמיעתי במוח, או לרגישות יתר של מערכת העצבים. מבחינה פסיכולוגית, ייתכן והדבר נגרם בשל חוויה קודמת מהעבר, שיצרה את הקשר בין אותו צליל או רעש לחוויה או אירוע לא נעים שקרה. כך או כך, מדובר בתופעה שיכולה להשפיע רבות על איכות החיים ולגרום לסובלים אותה להימנע ממצבים שונים, לרבות מפגשים חברתיים, עבודה, לימודים ועוד. לעיתים יכולים להופיע סימפטומים שונים, כמו עייפות כרונית, דיכאון וגם חרדה.

דרכי הטיפול המוצעות כיום
ישנן מספר שיטות טיפול לסובלים ממיסופוניה, הנוגעות בתופעה בכמה היבטים שלה. הנה כמה מהבולטות שבהן:

  1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא אחת מהשיטות, ומטרתו לשנות את דפוסי החשיבה ואת התגובה להם. במסגרת הטיפול לומדים, הסובלים מהתופעה, להגיב בצורה מאוזנת יותר למשמע אותם צלילים ולהתמודד איתם, בעיקר רגשית, באופן אחר. 
  2. תרגילי נשימה הם דרך נוספת להתמודד עם כך, ובעיקר תרגול של נשימות איטיות ועמוקות, שעוזרות להרגיע את מערכת העצבים ולהפחית, באופן הזה, את עוצמת התגובה לאותם רעשים או צלילים שמעוררים אותה. את הטכניקה הזו ניתן לתרגל בכל מקום ובכל שעה שבה חווים את התחושות הלא נעימות הנלוות לרעש או לצליל. 
  3. ישנן דרכים פרקטיות פשוטות יותר, שיכולות גם הן לעזור. אוזניות שמבטלות רעשים, למשל, בהן ניתן להיעזר כדי לנטרל את הרעשים או הצלילים המרתיעים. 

כך או כך, חשוב מאד לבחון את האפשרויות השונות ולבדוק איזו מהן היא המתאימה והנכונה ביותר. ייתכן שבמקרים מסוימים שילוב בין כמה דרכים יכול להיות המענה המושלם והדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב הקיים. 

לסיכום
מיסופוניה היא תופעה לא נעימה שיכולה, כאמור, להשפיע משמעותית על איכות החיים. היא יכולה להוביל לכדי הימנעות של ממש מעשייה, למידה וצמיחה, ולהוביל לכדי חרדות ודיכאון. לשמחתנו, ישנן כיום מספר שיטות שיכולות לסייע בהתמודדות איתה, ביניהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואף תרגילי נשימה. בחירה בשיטה המתאימה יכולה לעשות פלאים ולאפשר לסובלים מההפרעה לחיות חיים מאושרים, מלאים וגם מספקים.